מגילת הסתר הפנים היא מגילת אסתר
מגילת אסתר היא אחת מחמש המגילות שבחלק הכתובים אשר במקרא. במגילה,לא מוזכר שם האל אף לא פעם אחת. לכן קראו חכמינו למגילה "מגילת הסתר הפנים"לא רק שהדמויות אינן מדברות על אלוקים, הן גם לא מדברות אליו. בשום מקום, גם לא בשיאו של המשבר, הם אינם מתפללים לישועה.בשום מקום, גם לא בשיאן של חגיגות ההצלה, הם אינם נושאים תפילת הודיה. הפרשנות המסורתית גורסת שדבריו של מרדכי "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" [מגילת אסתר],מתכוון הדובר לאלוקים. גם שלושת ימי הצום והתענית מרמזים על פניה לאלוקים.
המקובלים מאירים את המשמעות הפנימית של המגילה, ומסבירים שאנו נמצאים כעת בעיצומו של תהליך רחב ממדים, שבסופו יתגלו הכוחות האלה במלוא תפארתם, ואור הבריאה יציף את העולם בשמחה אין-סופית. אך לפני כן, צפויה האנושות להגיע למצב הפוך לחלוטין, שבו היא תמצא עצמה נבוכה ושבורה עד היסוד.
המגילה כולה מתרחשת בגלות ולא בארץ ישראל, והיא מעלה את שאלה האנטישמיות ושנאת היהודים. המגילה מעלה בצורה חריפה את שאלת הפיתרון הסופי לעם היהודי שהוצעה כבר אז, בפרס של אחשוורוש, על ידי הצורר המן, אבטיפוס לצוררים שונים שקמו במהלך ההיסטוריה לעם היהודי. יש תחושה של הצלה, של השגחה, ויש גם סוף טוב.
הסיפור במגילת אסתר מתאר אירועים שקרו ליהודים בזמן שלטון ממלכת פרס.כותב המגילה היה בקי במנהגי הפרסים ובחוקיהם והכיר היטב את הנעשה בממלכה – את סדרי השלטון ואת הארגון המנהלי של הממלכה. נראה שאפילו את ארמון המלך הכיר כותב המגילה, ושיבץ בסיפור פרטים על מבנה הארמון וחלקיו ועל אורח החיים בו.
המגילה מגוללת את סיפור ניסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש [יש המתארכים אותו לשנת 482 לפנה"ס לערך, והמסורת היהודית מתארכת אותו לשנת 368 לפנה"ס],בשושן הבירה [הכוונה למילה "בירתא", מצודה [בארמית] שבה שכן ארמון המלך. שושן הבירה הייתה חלק מן העיר שושן].
מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי[מרדכי מזוהה במגילה כאחד מאנשי יהודה שגלו מירושלים עם יכניה (=יהויכין) מלך יהודה ] ודודניתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן [שהיה מזרע עמלק].
המלך אחשוורוש הוא כסרכסס, אשר שלט בממלכת פרס בשנים 486-465 לפני הספירה. למלך כסרכסס היה בעיר שושן ארמון חורף גדול ומפואר, הדומה בתיאורו ובמבנהו לארמון שבמגילת אסתר.הוא היה ידוע במשתאות הפאר שלו, וממלכתו אכן השתרעה מהודו ועד כוש. בתעודה שהתגלתה מימי כסרכסס נזכר גזבר המלכותMarduka - ששמו מזכיר את מרדכי היהודי, דודה של אסתר.
על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה בפורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת מקרא מגילה,כחלק מפרסום הנס, והודאה על ההצלה. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, משום שגם הן ניצלו בנס הפורים, והנס נעשה על ידי אישה.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
