בג"צ אלפי מנשה. אחד מפסקי הדין המשפטיים, מדיניים ביטחוניים החשובים ביותר של בית המשפט העליון - אם לא החשוב שבהם. בפעם הראשונה - קובע בג"צ בצורה ברורה וחדה את הזכות של המדינה לנקוט באמצעי בטחון - כמו חומת מגן גם מעבר לקו הירוק. בג"צ מבקר את עמדת המדינה ואת בית הדין הבינלאומי בהאג.
לטעמי ולהערכתי, בג"צ הגדר ההפרדה בעניין אלפי מנשה - הוא פסק הדין החשוב ביותר שניתן עד כה בנושא גדר הביטחון - אבל בעיקר, בשל השלכותיו הפוליטיות ביטחוניות מדיניות ובינלאומיות שיש בו.
אמנם בג"צ כבר התייחס לעניין הגדר והתוואי הבעייתי שלה, בכל אותם מקומות שהוא עובר מעבר לקו הירוק, וברשות הפלסטינית - כמו בעניין העתירה בבית סוריק בעוטף ירושלמים - שם קבע את עיקרון המידתיות.
עיקרון זה פירושו - שליד הזכות של המדינה להגן על עצמה ועל ביטחונה, גם ע"י הקמת גדר ביטחונית לאורך גבולותיה הבעייתיים והמסוכנים - אסור להתעלם מהגורם האזרחי המצוי על התוואי הנבנה - ויש לעשות כל מאמץ כדי לא לפגוע במרקם החיים האזרחיים של אותם פלסטינאים החיים לאורך הגדר.
כלומר: יש לאזן בין הביטחון לישראל לחיים הנורמליים של האוכלוסיה, כולל הכפרים הפלסטינאים לאורך התוואי - מבלי לפגוע בחופש התנועה שלהם וזכויותיהם בקרקע והיכולת לעבד אותה ולחיות מפרייה.
כבר בבג"צ בית סוריק - ניתן היה, לראות את הסממנים הברורים של הקו המשפטי שמתווה בג"צ בנושא החומה - מחד ביטחון לישראל אבל לא על חשבון הרעת מצבם ופגיעה בזכויותיהם של הפלסטינאים - כלומר, עיקרון המידתיות חל על שני הצדדים ואין לנצלו לרעה.
אבל בג"צ בית סוריק ובג"צ אלפי מנשה - הוא גם ובעיקר תשובה משפטית בינלאומית לפסיקה של בית הדין הבינלאומי בהאג בנושא גדר הביטחון.
כזכור קבע בית הדין בהאג (בהרכב מורחב בו הוא דן באופן קבוע) - כי לישראל זכות לבנות גדר ביטחון - לצורך קיום, הגנתה וביטחונה אבל על גבולות הקו הירוק, כלומר: על קו הגבול הבינלאומי המוכר - ובוודאי שפנימה ממנו - אך לא מעבר לקו הירוק וכל הקטעים שמעבר הם לא חוקיים ולא מקובלים על בית הדין מבחינה משפטית.
להזכיר לקוראים, בית הדין בהאג, נתבקש לתת לעצרת האו"ם, חוות דעת משפטית בנושא הגדר, לאור העתירות שהוגשה לו בנושא זה, על-ידי הגופים הישראליים ופלסטינאים - כך שהיה מדובר פורמאלית לא בפסק דין ממש - אלא חוות דעת משפטית - אבל גם האו"ם וגם יתר המדינות - התייחס אליו כאל פסק דין מחייב.
ישראל - לאחר התלבטות ודיונים בדרג של משרד החוץ ומשרד המשפטים החליטה לא להתייצב לדיון, לא ישירות ולא בעקיפין, למרות שהגישו את נימוקיהם בכתב.
היתה זאת, לדעתי, וכנראה טעות טקטית ואולי גם שיקול דעת מוטעה, בנסיבות אלה, לא להתייצב לדיון בפני פורום בינלאומי משפטי כה חשוב.
ישראל, יכלה להציג את עמדתה, לא רק בכתב אלא בפני "כולי עלמא" - ע"י טובי המשפטנים היהודים מהעולם - כמו פרופ' אלן דרשוביץ, משפטן אמריקאי מבריק ובעל שם עולמי וסוללה נכבדה נוספת מהקליבר העליון המשפטי. יכול להיות, שפסיקת בית הדין בהאג - היתה שונה במקצר אם לא בתוצאה הסופית, הרי בתוכן ובסיכום הסוגייה, תוך הבלטת העמדה הישראלית ובמיוחדת את נושא הביטחון המדיני והאזרחי של תושביה - מול גל המתאבדים וההרג של אזרחים חפים מפשע.
מיצג האוטובוס השרוף, בליווי משפחות שכולות עשה רעש תקשורתי והדים רבים בהולנד ובאירופה כולה - וחבל שלא קיבלו גיבוי משפטי בבית הדין בהאג.
ניתן ללמוד מבג"צ אלפי מנשה - שהשופטים אם לא נוזפים ממש, הרי מעבירים ביקורת על עמדת ממשלת ישראל, לא להגיע ולא לטעון בפני השופטים - בכך שהם מציינים כי בפסק הדין של האג - מתייחסים לטענות ישראל לעניין סוגיית הביטחון וחשיבותה - במספר שורות זניחות בלבד, כמו גם בדו"ח האו"ם בסוגייה זו.
בג"צ אלפי מנשה - נותן שיעור במשפט בינלאומי לשופטי האג - ובמיוחד מכך שהם התעלמו כליל מצרכי הביטחון של ישראל - ולא שוכנעו מצרכיה מבלי לנמק ולבסס טענתם זו.
קיצורו של עניין - בג"צ קבע בצורה החלטית כי גם מי שנמצא מעבר לקו הירוק, כמו הישוב אלפי מנשה - יישאר בצד הישראלי של הגדר, גם אם היא עוברת מעבר לקו הירוק. בג"צ קבע גם - כי באותם קטעים, בהם יש אוכלוסיה פלסטינית, שנפגעה מהתוואי, יש לשנותו כמו במקרה של עוטף ירושלים ושביטחון המדינה המוצדק והחיוני לא בא על חשבון פגיעה לא מידתית באוכלוסיה המקומית.
להחלטה התקדימית והתשובה הזאת, של בג"צ בהרכב מורחב של 9 שופטים (כקונטרה להרכב של האג) - יש חשיבות רבה, הן מדינית ומשפטית מעבר לפסק הדין הנוכחי, שהרי תוואי הגדר ממשיך גם לעבר ישובים וערים נוספות ביהודה ושומרון ועל פי אותו עקרון - ניתן יהיה להשאירם בצד הישראלי של הגדר - ובכך למעשה לסיים ויכוח פוליטי, ביטחוני, משפטי רב שנים ואמוציונאלי.
יתירה מזאת, בשל מעמדו המיוחד של נשיא בית המשפט העליון פרופ' ברק, שכתב את עיקר פסק הדין, כמשפטן בעל שם עולמי, המוכר גם באו"ם - יש לפסק הדין הזה חשיבות ומשקל רב בקהילייה המשפטית הבינלאומית.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
