ניו-זילנד כנקודת מבחן
רמי סטויצקי*
בתמונות ובסרטוני הווידאו שהגיע מהדקות ומהשעות הראשונות שלאחר רעידת האדמה בניו-זילנד, נראו מאות אזרחים מסייעים לעשרות מחלצים. בחלק גדול מן התמונות נראו רק אזרחים העוסקים בפעולות החילוץ. תמונות אלו מייצגות את השתקפותם של אירועי חירום ושל אסונות (רעידות אדמה, פיגועי טרור, שריפות, מלחמות וכו') שהתרחשו בעשורים האחרונים בישראל ובעולם. בכל אותן תמונות ניתן היה להבחין כי בשלב הראשון של האירוע, ועל פי רוב גם לאחר האירוע, מרבית פעולות הסיוע כגון טיפול בפצועים ופינויים, מתן מחסה למפונים מן האזור, סיוע נפשי, סיוע בפעולות ההצלה ועוד נעשו בידי מתנדבים שבחלקם פעלו במסגרת ארגונם אך ברובם היו אלה מתנדבים מזדמנים שפעלו ספונטנית ולא השתייכו לארגון כלשהו. בהאיטי, לדוגמא, כ-200,000 אזרחים חולצו בידי מתנדבים ולעומתם רק 140 חולצו בידי כוחות ההצלה. ברעידת האדמה בעיר קוב ביפן שבה נהרגו יותר מ-6,400 בני אדם, הגיעו יותר ממיליון מתנדבים וסייעו ספונטנית לנפגעים. ופה בישראל בעת שריפת הענק בכרמל התייצבו בשעות הראשונות שלאחר פרוץ השריפה מאות מתנדבים שביקשו לסייע.
ממחקרים ומניתוח אירועי חירום בארץ וברחבי העולם מתברר כי ההתנדבות, במהלך האירועים ולאחריהם, שימשה לא רק ככוח לחילוץ ולטיפול בנפגעים אלא בעיקר ככוח תומך ומעודד אשר תרם לחוסנה של הקהילה במצב הלחץ אליו נקלעה וכוח המרכזי בשיקומה לאחר האסון/המשבר. במילים אחרות, המתנדבים לא רק סייעו לארגונים הממשלתיים והמוסדרים לטפל באירוע החירום ובשיקום הנזקים ממנו אלא היו הכוח המרכזי והמשמעותי שטיפל באירוע ובספיחיו.
ואצלנו? מרבית רשויות המדינה והרשויות המקומיות אינן ערוכות היום להתמודד עם קליטת מתנדבים והפעלתם באירועי חירום. בישראל אמנם ישנו נוהל להערכות מתנדבים בחירום ולהפעלתם (נוהל 98), אך נוהל זה אינו מיושם ומרבית הרשויות אפילו אינן מכירות אותו. מנהלי התנדבות, ממוני כוח אדם, וקב"טים רבים ובעצם כל מי שיש לו יד ורגל בנושא לא הוכשרו ולבטח לא ניסחו תורת הפעלה ותפישה כוללת לשיתוף מתנדבים באירועי חירום. בחלק גדול מהרשויות אין אפילו אדם הממונה על התנדבות בעתות חירום ואין תקן לכך.
על-מנת לכונן מערך התנדבות להפעלה בעת אירועי החירום שצוינו, יש להידרש למספר תהליכים מרכזיים המתרחשים בחברה הישראלית, ובהם: [א] שינויים בדפוסי התעסוקה, שינויים ביחסים בין הפרטים לקהילה וביניהם לבין הרשויות הממלכתיות, אובדן האמון במערכות הפוליטיות, צרכנות נבונה ובחירה חופשית. [ב] שינויים הדרגתיים בתפיסת רשויות המדינה את תפקידם, אחריותם ואת התארגנותם להפעלת מתנדבים בעתות חירום. [ג] שינויים ביחס החברה בישראל להתנדבות. [ד] תמורות נפשיות פרטיות, קהילתיות וכלל חברתיות בעת התמודדות עם מצבי קיצון כתוצאה מריבוי אירועי חירום ובשל חיים בעצימות מוגברת.
אם נבחן לדוגמא את המחויבות ההולכת וקטנה של מתנדבים לארגונים, ולעומתה את העלייה בהתנדבות קצרת הטווח, המקרית והספונטנית, נגלה כי המניעים להתנדבות משתנים בהתאם לתחומי העניין ולצרכים האישיים של המתנדבים, רצונם לבטא את מיומנויותיהם האישיות, קוצר רוחם נוכח תהליכים איטיים, ורצונם להיווכח בתוצאות מהירות. נמצא כי רק כ-18% מהאוכלוסייה (מעל גיל 16) מתנדבים, או במבט על חלקו הריק של הכוס, 82% !!!! לא התנדבו אפילו שעה אחת בשנה האחרונה, כך על פי סקר גלאופ העולמי ועל פי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו בשנה האחרונה (בהשוואה עולמית אנחנו ממוקמים במקום ה-36 בעולם, מ-153 מדינות בהן נערך הסקר ובמקום ה-3 ממדינות המזרח התיכון).
המסקנה היא שעלינו להקים מערך ותשתיות התנדבותיות שונות מאלו הפועלות היום בישראל. עליהן להתבסס על ניתוח התרחישים האפשריים בכל אחד מאותם אירועים צפויים. יש לעצב אסטרטגיה ודרכי פעולה להפעלת מתנדבים בעתות חירום, תיאום בין כל הגורמים הממשלתיים, היישוביים, הארגונים, הצבאיים וכו' הממונים על ההתמודדות עם אירועים אלו, ובעיקר, התמקצעות הארגונים, מנהלי ההתנדבות והמערכות החברתיות והפוליטיות המקיפות את עולם ההתנדבות והמתנדבים בתשומת לב לאירועי חירום.
* רמי סטויצקי מייסדו של 'המרכז לתשתיות התנדבות בחירום'. בעל ניסיון עשיר, של יותר מעשרים שנה, באפיקי ניהול עמותות ופיתוח תשתיות התנדבות, בעברו ייסד וניהל רמי את 'נדב -המרכז הישראלי לניהול התנדבות נוער וצעירים, ניהל והרחיב את תחום ההתנדבות והקהילה בעמותת על"ם ופיתח מודלים שונים בתחום, שהמוביל והנלמד מבינהם הינו מודל מ.א.ה. (מודל יישומי לפיתוח עולם ההתנדבות).
* רמי סטויצקי מייסדו של 'המרכז לתשתיות התנדבות בחירום'. בעל ניסיון עשיר, של יותר מעשרים שנה, באפיקי ניהול עמותות ופיתוח תשתיות התנדבות, בעברו ייסד וניהל רמי את 'נדב -המרכז הישראלי לניהול התנדבות נוער וצעירים, ניהל והרחיב את תחום ההתנדבות והקהילה בעמותת על"ם ופיתח מודלים שונים בתחום, שהמוביל והנלמד מבינהם הינו מודל מ.א.ה. (מודל יישומי לפיתוח עולם ההתנדבות).
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
