מבשרי הציונות קדמו לתנועה הציונית המעשית והמדינית
הציונות לא קמה מעצמה ולא החלה עם בנימין זאב הרצל . במשך כל הדורות חלמו יהודים לחזור לארץ ישראל ,והיו רבנים שהטיפו לחזרה לחיים יהודיים בארץ,זאת למרות שרבנים רבים בעבר סברו שיש לשוב לארץ ישראל- רק לאחר שיבוא המשיח, והאמינו שאין לעשות פעולות מעשיות כמו עלייה לארץ ישראל.
בהשפעת המאבק הלאומי של עמים דוגמת עמי הבלקן, העם הפולני ובהשפעת המאבק לאיחוד איטליה, סברו הוגי דעות המצדדים בשיבה,שהעם היהודי, כיתר העמים, ראוי למדינה משלו במולדתו ההיסטורית, ארץ ישראל. לתפיסתם, העם היהודי, והוא בלבד, יוכל לפעול למען השגת זכויותיו הלאומיות כפי שפעלו עמים באירופה. רעיונותיהם של מבשרי הציונות זכו להד רק בקרב מעטים, בעוד רוב החברה היהודית- המסורתית, המתבוללת והמהפכנית-סוציאליסטית דחתה רעיונות אלה בבוז ובלעג.
כך,במהלך המאה ה-19, קמו מי שכונו "מבשרי הציונות" - יחידים וקבוצות קטנות שקראו לשיבת-ציון של העם היהודי והחזרתו אל הקרקע ועבודת האדמה. מבשרים אלו היו קבוצה של אישים אשר הושפעו עמוקות מרעיון הלאומיות המודרנית שפשט באירופה של המאה ה-19, וביקשו להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מרכז פעילותם של האישים היה בין השנים 1860-1874, עוד בטרם קמה התנועה הציונית המעשית והמדינית,לכן נקראו "מבשרי הציונות".
שלושה אישים, אשר פעלו באירופה במאה ה-19 לפני הקמתה של תנועת חיבת ציון, ובהם שני רבנים אורתודוקסים וסוציאליסט שהיו "בודדים וחריגים לזמנם",הם המייצגים את אלו אשר סברו כי הגיע זמנו של העם היהודי לחדש ימיו כקדם במולדתו ההיסטורית. אליהם הצטרפה שורה של "מבשרים" לא-יהודים, אנגלים ברובם, שמטעמים שונים - אנושיים, דתיים ומדיניים - ביקשו לסייע לעם ישראל להיגאל. הם נתקלו בתמיהה ובבוז.
חלק לא מבוטל מהמנהיגות היהודית, בגרמניה, צרפת ואף במזרח אירופה, סבר כי דרך ההתבוללות היא הנכונה. על היהודים להשתלב בארצות בהן הם יושבים, ודיבורים על חזרה לארץ-ישראל, הנמצאת בשליטת האימפריה התורכית המידרדרת, אינם נכונים ויש בהם אף סיכון ליהודים, העלולים להיחשד באי-נאמנות למדינותיהם.
בין מבשרי הציונות מקובל למנות את:
- הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי .הוא נולד בשנת 1798 ביוגוסלביה והפיץ את הרעיון שיש לעשות צעדים מעשיים לגאולת העם וליישוב ארץ ישראל ולא להסתפק בציפייה לביאת המשיח ולגאולה שלמה. העם היהודי לא צריך לשבת בחיבוק ידיים בציפייה למשיח. העם היהודי צריך לפעול לגאולה וליישוב ארץ ישראל.
- הרב צבי הירש קלישר- נולד בפרוסיה [חלק מגרמניה של היום] בשנת 1795. היה מראשוני רבני דורו אשר טען כי גאולת ישראל לא תבוא בדרך נס אלא בדרך הטבע. הוא קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל וליישב אותה. הוא הציע להקים חברה לבניית ערים וכפרים, לייסד חקלאות ולדאוג לשמירה יהודית על ההתיישבות בארץ ישראל.
- הוגה הדעות משה הס –נולד בשנת 1812 בגרמניה וחונך על ברכי המסורת היהודית. בצעירותו היה פעיל בתנועה הסוציאליסטית, ניסה להשתלב בחברה הגרמנית והיה מנוכר ליהדות. בעקבות האנטישמיות ו"אביב העמים" באירופה השתנו דעותיו. הוא הבין שתנועת ההשכלה והאמנציפציה לא יפתרו את בעיות היהודים בגולה. הוא סבר ששוויון זכויות והשתלבות בין הגויים לא תפסיק את האנטישמיות. הוא האמין שבעיית היהודים תיפתר אם העם היהודי יהיה עצמאי מבחינה לאומית ורוחנית.
ההבדל העיקרי בין קלישר ואלקלעי ובין משה הס קשורה ברקע הביוגרפי האישי ולמקור ההשראה של הגותם: שני הרבנים ביססו את תפיסתם על מקורות היהדות - התנ"ך, התלמודים והקבלה. ואילו הס היה רחוק מן המקורות היהודים, והיה האישיות הראשונה בתנועה הלאומית היהודית שהגותו "לא צמחה במישרין מן המסורת" והייתה מעוגנת במחשבה האירופית המודרנית.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
