המסר העיקרי הוא - Ajax הוא אוסף של טכניקות וגישות המותאמים לעידן ה-Web 2.0 באינטרנט, המאפשר לשלוף מידע מהשרת ולהציג אותו בדף המשתמש, מבלי לרענן את הדף כולו, דבר אשר מייעל ומאיץ את הגלישה באתר.
במהלך השנים נוספו לדפי אינטרנט יכולות דינאמיות, המאפשרות לדף להתעדכן ולבצע עיבוד נתונים מתוחכם. עם זאת, הנוהג הרגיל היה ועודנו במקרים רבים, לשלוח לשרת בקשה לעדכון פריט מידע מסוים בדף, שבעקבותיה השרת שולח עדכון של כל הדף כולו.
Ajax עושה שימוש ב-JavaScript בצד הלקוח, יחד עם XMLHttpRequest, על מנת לקבל נתונים מהשרת מבלי לרענן את הדף כולו. החסכון בצורך בטעינה מחדש והיכולת לקבל מהשרת רק את המידע הנחוץ, מביאים לשיפור בזמן התגובה ובביצועים ומאפשרים ליצור חוויית משתמש שעד כה כמעט ולא הייתה קיימת ביישומי אינטרנט.
כשמדברים על Ajax לא מדברים על תוכנה ספציפית או על טכנולוגיה בודדת, אלא על טכניקה וגישה. הטכניקה מבוססת על מספר טכנולוגיות ושיטות קיימות, שהשימוש בהן הפך לנפוץ ופופולארי רק לאחרונה.
בראשית היה LiveScript
הכל התחיל כאשר Netscape הוסיפה לדפדפן שלה תכונה בשם LiveScript, שאפשרה לשלב סקריפטים קצרים בדפי אינטרנט, סקריפטים שהמשיכו לפעול גם לאחר שהדף סיים להיטען. LiveScript הפך לימים ל-JavaScript ול-DHTML (Dynamic HTML). מאוחר יותר, ה-XML תפס תאוצה ונוצרה האפשרות לעדכן דף HTML לפי נתוני XML.
המונח Ajax נטבע על-ידי ג'סי ג'יימס גארט מחברת Adaptive Path, במאמר שכתב בנושא, כקיצור למונח Asynchronous JavaScript+CSS+DOM+XMLHttpRequest. כיום, Ajax צובר פופולאריות (סקר Evans data מגלה עליה שנתית של 11% בשימוש בו) ומהווה מגמה חשובה בפיתוח לאינטרנט, בדומה לטכנולוגיות מוכרות כג'אווה, ASP או C#. ניתן לומר שכל התפיסה של Ajax משלבת כיום בקונספט הרחב של דור האינטרנט הבא, המכונה Web 2.0.
תפוצת ה-XML גרמה למיקרוסופט ולמוזילה להוסיף לדפדפנים שלהם פונקציה הנקראת XMLHttpRequest, שאפשרה לקוד JavaScript לשלוף מידע נוסף מהשרת, באמצעות XML. הפונקציה החדשה נוספה זמן קצר לפני התפוצצות הבועה ולכן ההתפתחות בתחום נעצרה במקצת - איש כמעט ולא עשה שימוש ב-XMLHttpRequest.
נראה שהראשונים שהבינו מהו הפוטנציאל הטמון בשימוש ב-XMLHttpRequest יחד עם JavaScript היו היזמים רבי התושייה מ-Google, שבנו על בסיס טכנולוגיה זו יישומים בולטים ראשונים, דוגמת Gmail, Google Suggest ו-Google Maps. יישומים אלה נתנו לכל התחום דחיפה קדימה וחשיפה רחבת פרופיל. דוגמאות נוספות לשימוש ב- Ajaxניתן למצוא באתרים מובילים כמו FeedFeeds, Internet Bargain Center ובאתר Couloir.
ECMA Script
שפות הסקירפט בהן ניתן להשתמש עם Ajax, הן שפות סקריפט תואמות ECMA. רבים מתייחסים ל-ECMA Script כאל JavaScript אך אין זה מדויק. ב-1995 החברות Sun ו-Netscape פיתחו את JavaScript, שהתמיכה בה נכללה לראשונה ב-Netscape Navigator 2. לאור ההצלחה, חברת מיקרוסופט פיתחה שפה דומה בשם JScript שנתמכה לראשונה ב-Internet Explorer 3. כתגובה, Netscape ביקשה לבצע סטנדרטיזציה ל-JavaScript בארגון EMCA International. ECMA הוציאו על בסיס ה-JavaScript ספציפיקציה בשם ECMA-262, הידועה גם כ-ECMA Script.
יישום Ajax מקרב את האתר למה שמכונה RIA (אוRich Internet Applications) - יישומי אינטרנט הנותנים חוויית משתמש גבוהה ועשירה, בדומה ליישום רגיל. מבחינת הארגון, מדובר בשיפור משמעותי לשירותים מקוונים, אך מצד שני גם בשלל חסרונות, דוגמת דפדפנים שמנטרלים את השימוש בו ב-Ajax ואי תמיכה בדפדוף אחורה.
המשמעויות למשתמשים ולארגון
השימוש ב-Ajax באתרי אינטרנט ואינטרה-נט בארגון, יביא תועלת קודם כל למשתמשים. הם ייהנו מחוויית משתמש גבוהה ומיישומים ידידותיים, מהירים, מתוחכמים ויעילים. Ajax תפחית את העומס על שרתי האינטרנט של הארגון ותספק שיפור בעמידות מפני ניתוקים בתקשורת. מבחינת הארגון מדובר בעיקר מדובר ביצירת מתקדמת, חדשנית, מודרנית.
Frameworks
כיום קיימים שלל כלים למפתח יישומי Ajax. ביניהם ניתן למצוא את ה- Frameworks, מעין ספריות המבצעות חלק מהעבודה במקום המתכנת, דבר המפשט את העבודה עם Ajax. להלן כמה מהתוכנות הנפוצות ביותר: Ajax .NET Professional, Magic Ajax, Ajax Anywhere, Ajax Tags, XAjax Library, AJASON ו-Plex Toolkit.
על פי פורסטר, Ajax אינו עונה לכל צרכי הפיתוח בווב, אך הוא מתאים ל-80%-90% מהדרוש לרוב בארגונים. בנוסף, הם מתאימים כ-Clients למשתמש, לתקשורת מול שרותי ווב.
סיכום
מדובר ב"דבר הבא" בפיתוח אתרים ויישומי אינטרנט. אם אתה בונה אתר חדש או משדרג אתר, כדאי להכיר טכניקה שימושית זו.
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם Ajax- גולשים מהר.
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בכתובת -
http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=772
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944 קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
