בהערת אגב יצוין, כי הן הפרקליטות והן פקידי השומה אינם ערים לשינוי הדרמטי שהתרחש, וממשיכים לדרוש הגשת ערעורים לכל שנה בנפרד ולכל מערער בנפרד, דבר המחייב תשלום אגרה נפרדת בכל ערעור וערעור, בשעה שהדבר מיותר בתכלית.
עד התקנת התקנות החדשות ההלכה היתה, מכוח תקנה 4(ג) לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), התשל"ט - 1978, (להלן: "תקנות בערעורי מס הכנסה") כי יש לראות כל אחת מהשומות שהערעור מתייחס אליהן כאילו הוגש עליה ערעור נפרד, ועל כן חויב כל מערער בתשלום אגרה על כל שנת מס בנפרד.
בתקנות החדשות נעשה שינוי דרמטי וכעת אין חיוב באגרה בגין כל סעד הנכלל בתובענה (גם בתובענות רגילות), אלא בודקים בכל תובענה מהו הסעד אשר מניב את האגרה הגבוהה ביותר, ואין משלמים אגרה עבור יתר הסעדים המבוקשים. וכך נקבע בתקנה 2(ב) לתקנות החדשות:
"כלל הליך כמה סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה".
אשר על כן כאשר נישום מגיש ערעור מס על מספר שנים, אין לחייב עוד את המערער באגרה בגין כל אחת משנות המס שבערעור, אלא יש לחייבו באגרה בגין שנת מס אחת בלבד.
לפיכך, אם עד היום היו מי שהגישו הודעות ערעור נפרדות עבור כל שנת מס, בהנחה שאין הבדל בין הגשת הודעות ערעור נפרדות לבין הגשת ערעור אחד, הרי מיום שתוקנו התקנות החדשות רצוי להגיש הודעת ערעור אחת לכל השנים, ובדרך זו לחסוך אגרה.
ברם יותר מכך. מאחר שתקנה 4(ג) לתקנות בערעורי מס הכנסה מאפשרת הגשת הודעת ערעור אחת ליותר משומה אחת לאותו מערער, נשאלת השאלה האם ניתן לצרף מספר מערערים להודעת ערעור אחת, ומהי האגרה המשולמת במקרה כאמור.
לדעתי התשובה לכך חיובית, כפי שיפורט להלן:
תקנה 9(א) לתקנות בערעורי מס הכנסה מחילה את פרק ד' ו- ה' בחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, על ערעורי מס הכנסה.
בגדרם של פרקים אלה נקבעו תקנות 21, 22, 45 ו- 46, אשר מאפשרות לצרף תובעים ונתבעים בתובענה אחת "בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית".
בנוסף נקבע באותן תקנות, כי "תובע רשאי לאחד לתובענה אחת כמה עילות" ו"תובעים אחדים רשאים לאחד לתובענה אחת כמה עילות שהם מעונינים בהן יחד".
דוגמא:
חברה דרשה במשך 3 שנים הוצאה מסוימת בניכוי, בשעה שפקיד השומה טוען מנגד, כי ההוצאה איננה מותרת בניכוי, וכי בעצם מדובר במשיכת דיבידנד על ידי בעל המניות. פקיד השומה מוציא 9 צווים כדלקמן: צו לחברה שבו תיאם את ההוצאה, צו ושומת ניכויים בגין אי ניכוי מס במקור מהדיבידנד הנטען. צו נוסף לבעל המניות בגין הכנסתו מהדיבידנד. שלושה צווים כפול שלוש שנים, שהם סך הכל תשעה צווים.
עד תיקונן של התקנות החדשות היה צורך לשלם אגרה בגין כל צו בנפרד, כלומר, תשע אגרות (אשר כל אחת מהן בסכום קבוע).
מיום תיקונן של התקנות החדשות ניתן להגיש ערעור אחד בגין כל תשעת הצווים, על ידי החברה ובעל המניות כמערערים באותה תובענה. עבור כל שנות המס שבמחלוקת, וכל זאת תוך תשלום אגרה אחת בלבד, בסכום נכון להיום בסך 747 ש"ח בלבד.
סיכום:
מיום תיקון התקנות החדשות יש להקפיד ולהגיש ערעור אחד עבור כל נישום, גם אם יצאו לו צווים לגבי מספר שנות מס. כאשר מדובר בצווים נפרדים לנישומים שונים, אשר מתעוררת בהם שאלה משותפת, משפטית או עובדתית, יש להקפיד להגיש ערעור אחד. הגשת הודעת ערעור כאמור תחסוך אגרה למערערים בהשוואה להגשת מספר הודעות ערעור. כל האמור לעיל חל בהתאמה גם לגבי ערעורי מע"מ, אשר התקנות הרלבנטיות לגביהן הן תקנות מס ערך ומוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), התשל"ו - 1976.
הערה תודותיי לגב' רבקה תורן, גזברית ראשית של בתי המשפט בתל אביב, אשר העירה את עיני והשיבה על שאלותיי בכל הקשור לתשלום האגרות על ערעורי מיסים בעקבות התקנת התקנות החדשות.
הכותב הינו עו"ד ורו"ח. מומחה למיסים, לרבות; מיסוי מקרקעין, מס הכנסה, מס ערך מוסף וחוק עידוד השקעות הון. עוסק בתכנוני מס, השגת אישורים מקדמיים (רולינגים), מתן חוות דעת, ליווי עסקאות, הגשת השגות וערעורי מס, ייצוג בבתי המשפט בכל הערכאות, הן בתחום האזרחי והן בתחום הפלילי, השגת הסדרי כופר והשגת הסדרים בתחום הלבנת הון. עוסק בליטיגציה בתחום האזרחי - מסחרי. ליצירת קשר עבור ל: http://israelitax.com/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
