תענית אסתר נקראת על שם אסתר מתוך כבוד על גבורתה 

"תענית אסתר" נקרא מתוך כבוד לאסתר המלכה על גבורתה

מזה יותר מאלף שנה, עוד מתקופת הגאונים, עם ישראל צם בי"ג באדר בערב פורים.הצום נקרא:"תענית אסתר" וחל בתאריך י"ג באדר ביום, ערב חג פורים בדרך כלל או ביום הקודם לו [ישנם מקרים יוצאי דופן].

תענית אסתר אינה מתקיימת לזכר שלוש ימי התענית הנזכרים במגילת אסתר. שלשה ימים אלה היו בחודש ניסן. הצום שאנו צמים בערב פורים, נקבע לזכר התענית שהתענו מרדכי, אסתר וכל ישראל, בערב פורים, שנה לאחר שלוש ימי התענית הנזכרים לעיל, בהתאם למנהג ישראל - שכל שעה שנקהלו היהודים לעשות מלחמה באויבי ה' ובאויבי ישראל, היו עושים תענית ביום התקהלם ומבקשים מה' שיפיל אויביהם לפניהם במלחמה.

במגילה אנו קוראים על אסתר המתבקשת על ידי מרדכי לגשת אל המלך מיוזמתה. היא מסכימה אמנם לגשת אליו, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן:"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן".

אסתר התייצבה לפני אחשוורוש מבלי שהוזמנה - וסיכנה בכך את חייה במטרה לבטל את הגזירה של המן הרשע .בגזרה נאמר כי ביום שלושה עשר לחודש אדר, ישמידו, יהרגו ויאבדו את כל היהודים, נער וזקן, טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז. ועל ידי נס הפורים, תליית המן ועלייתם של מרדכי ואסתר, נשלחה אגרת נוספת מאת המלך אחשוורוש, המתירה ליהודים לעמוד על נפשם ביום י"ג באדר ולהרוג בשונאיהם.

אך עדיין הגזירה הראשונה לא נתבטלה, משום שכל אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך אינו מתבטל, וממילא גם לשונאי ישראל היה מותר להרוג ביהודים. כלומר, יום י"ג לחודש אדר נקבע על ידי המלכות ליום שבו הותר לשונאי ישראל להשמיד להרוג ולאבד בישראל, ולעומתם הותר לישראל לעמוד על נפשם ולהרוג בשונאיהם.

 ואף על פי שכבר היה מרדכי משנה למלך, מכל מקום עדיין הסכנה הייתה גדולה, ועדיין היו צריכים לרחמי שמים, כדי שיצליחו להתגבר על שונאיהם ולהורגם. על כן היהודים שלא היו צריכים להילחם, התעוררו לתשובה והתענו באותו יום, כפי שידוע ומקובל בישראל, שבעת צרה מתעוררים לתשובה. ואין תשובה גדולה יותר מאשר התשובה שעל ידי התענית, אשר מזככת את חומריותו של האדם ומחזירה את רוחניותו למקומה הטבעי והמרכזי.

על כן נהגו ישראל, להתענות בכל שנה בי"ג באדר, זכר לאותה תענית. ועדיין יש שונאים שרוצים להשמידנו, ועדיין אנו זקוקים לתענית ותשובה כל שנה מחדש.

 הסיבה שאסתר ביקשה שיצומו למענה בא מהמונח "צום" מלשון "צמצום" – מיעוט הצרכים הפיזיים או במלים אחרות – הימנעות מאכילה. הצום מסייע בהפחתת הצרכים הגופניים של האדם דבר המאפשר לנו ביתר קלות להתרכז בפן הרוחני. התרכזות ברוחניות, מובילה בהכרח ל"תשובה", שבים וחוזרים אל מצב הטהרה השורשית והבסיסית שלנו. אסתר מבקשת לצום כי ברור לה, שמתוך החיפוש הרוחני העצמי, ישיגו בני עמה את הקשר הרוחני ההכרחי להצלחת משימתה.

לא מדובר כאן בצום של עצבות. להיפך, זהו צום של התעלות וקבלת השראה.

על פי התורה, בכל פעם שהצבא עומד לצאת למלחמה, על החיילים לצום ביום הקודם לכן, וזאת בניגוד מוחלט לצבאות האחרים, אשר מבלים את אותו יום בצחצוח חרבות, באכילה ובשתייה. הנשק הטוב ביותר של היהודי מאז ומתמיד, היא ההבנה, שכוח וניצחון מגיעים מן הא-ל [שמות ].בנוסף, העובדה שאנחנו חלשים יותר מבחינה פיסית בתחילת הקרב, מבטיחה שלא נטעה לחשוב, שהניצחון הגיע כתוצאה מ"כוחי ועוצם ידי"!

התענית הנהוגה כיום, מנציחה את אותו צום של טרם קרב – להצלת העם היהודי. אף על פי כן, מתוך כבוד לאסתר שגילתה גבורה בהשתדלותה, הצום נקרא "תענית אסתר".

תענית אסתר הוא יום תענית שיסודו במנהג של עם ישראל וככזה הוא קל יותר משאר התעניות. אם י"ג אדר יוצא בשבת מתענים ביום חמישי שלפניו, דהיינו בי"א באדר.

אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי