אבל לא תמיד ה"עריק" הוא המשתמט הקלאסי המוכר לציבור. לעיתים גם אדם מהיישוב עלול להיקלע לסיטואציות קשות שלא באשמתו. יש כאלה שחייבים לסייע למשפחה שנקלעה לקשיים כלכליים, או שהעסק שלהם נקלע לחובות, או שהם מטפלים בקרובי משפחה חולים.
צה"ל פתח באחרונה במבצע חסר תקדים לאיתור ולכידת חיילים אזרחים וחיילי מילואים שנעדרים מהשירות. לפי דובר צה"ל ישנם 3,100 חיילים שנעדרים משירות צבאי, מתוכם 70% הינם אזרחים שנעדרים ממילואים. מענין לציין כי רוב העריקים משרתים בעורף (להבדיל מחיילים קרביים).
אז אם אתם, קרובי משפחה או חברים שלכם נקלעו לסיטואציה הלא נעימה הזו בגלל קשיים אמיתיים, כדאי לכם מהן הזכויות הניתנות לכם ואל מי כדאי לפנות.
מיהו עריק?
ניתן לחלק ל- 4 קבוצות את מי שנעדרים מן השירות שלא ברשות (לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי):
1. חיילים הנעדרים משירות סדיר.
2. חיילים הנעדרים משירות מילואים.
3. חיילים המשתמטים מגיוס לצה"ל, או מהגעה לצווים בבסיס קליטה ומיון (בקו"ם), או מהגעה לבדיקת רפואית לצורך קביעת פרופיל צבאי (מלש"בים).
4. עריקים.
כאן המקום לציין כי למרות שהמילה "עריקים" נמצאת בשימוש רחב בשפה, נדירים המקרים בהם הואשמו חיילים ואזרחים בעריקה. למעשה, בדרך כלל כשמדברים על עריקים, מתכוונים בעצם לנפקדים, שכן לפי סעיף 93 כדי להוכיח עריקה יש להראות שהיתה לחייל כוונה שלא לחזור לצבא.
לגבי חיילים הנעדרים משרות סדיר, חיילים הנעדרים משרות מילואים, ומשתמטים מגיוס, חל אותו סעיף לחוק השיפוט הצבאי (סעיף 94). אבל בשל הנסיבות השונות של העבירה והשוני במשך השירות בצבא וכיו"ב, רמות הענישה המקובלות עקב חודש העדרות משתנות מאוד בין קבוצה לקבוצה. הסמכות לשפוט חייל שעבר עברה "צבאית" נתונה לבית דין צבאי, ולכן חייל שעבר עבירה כזו יישפט בפני בית דין צבאי או משמעתי אך לא בבית משפט פלילי "רגיל" שבו נשפטים אזרחים.
לפרקליטים הצבאיים מוקנה שיקול דעת להחליט בנוגע להעמדת החייל הנאשם לדין משמעתי ביחידתו, או שיוגש נגדו כתב אישום לבית דין צבאי, תלוי במשך ההעדרות ונסיבותיה. הגשת כתב אישום תגרור ניהול משפט פלילי בית דין צבאי.
בהתאם לפרסומים אחרונים, צה"ל פתח באחרונה במבצע חסר תקדים לאיתור ולכידת חיילים ואזרחים הנעדרים מהשירות. זה לא סוד כי היעדרות מהשירות היא אחת העבירות הנפוצות ביותר שבגינם מוגשים נגד חיילים ואזרחים כתבי אישום. באמצעי התקשורת פורסם כי חרף המצב הכלכלי הקשה, וההנחה כי הקף הנפקדים גדל וכמעט הוכפל על רקע זה, שלטונות הצבא רואים בחומרה העדרות משירות שלא כחוק.
כאן המקום לציין כי העונשים שנגזרים על חיילים שסיימו תקופת העדרות מהשירות בהתייצבות (כלומר חיילים שהסגירו עצמם לשלטונות הצבא) קלים יותר מהעונשים המוטלים על חיילים שנעצרו או נתפסו על ידי לוכדי העריקים. כאשר ההעדרות נובעת מטעמים מוצדקים, למשל במקרה שחייל נעדר מיחידתו בתקופה שבה קיבל ימי מחלה מרופא, ויחידתו לא היתה מודעת לכך שקיבל ימי מחלה ולכן הכריזה עליו כעריק באותה תקופה, ניתן לפעול לביטול כתב האישום.
עד שלוש שנות מאסר
לפי סעיף 94 עונשו המקסימלי של החייל שנעדר מן השירות ללא רשות הוא מאסר שלוש שנים. חייל שמובא למשפט צבאי רשאי לקחת עו"ד אזרחי. אבל לא כל בעל רשיון עריכת דין ישראלי רשאי לשמש כסנגור לפני בית דין צבאי, אלא רק כאלו שמאושרים על ידי הוועדה לאישור סנגורים צבאיים. לפי סעיף 316 נאשם בבית דין צבאי רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או לבקש כי ימונה לו סנגור צבאי.
לפיכך, במידה שנעצרתם או שאתם חוששים כי הינכם עומדים להעצר על ידי המשטרה הצבאית או שאתם ממתינים למשפט, מומלץ להוועץ בעורך דין שקיבל אישור לשמש כסנגור צבאי, ולהציג בפניו הסיבות שהביאו אותכם להיעדר מהשירות.
למותר לציין שאין מטרתו של טור זה לתמוך בתופעת הנפקדות הרווחת כיום, ואשר יש לגנותה בתוקף, כי אם ליתן ביד אותם אלה אשר נקלעו לסיטואציה קשה שלא באשמתם את הידע הראשוני להתמודדות עמה. המחבר הינו עו"ד, חבר וועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי-הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
www.rnc.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
