העיתון הראשון הוצא על ידי יוליוס קיסר
עיתון הוא כתב עט היוצא לאור ונקרא ע"י הציבור,בתדירות קבועה ובדפוס, או באופן אלקטרוני. יש הטוענים שהעיתונות היא המצאה של המאה ה-19, כאשר התפתח המקצוע עיתונאי והשיח העיתונאי, שהופך להיות סוג של טקסט שנבדל מסוגי טקסט אחרים.
העיתון הראשון נוצר בשיא התפתחותה של האימפריה הרומית,במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. יוליוס קיסר, שליט רומי, החליט להביא לבני עמו הפזורים ברחבי האימפריה,מידע מעודכן על הנעשה במולדתם. בימיו החלו להתפרסם בקביעות רשימות יומיות שנקראו: "אקטא דיורנא". רשימות אלה הכילו ידיעות רשמיות, כגון פקודות מטעם השלטון, פירוט החלטות הסנאט וגם קטעי רכילות על שערוריות ועל חיי החברה ברומא.
את גיליונות ה"אקטא דיורנא" כתבו עבדים שאומנו במיוחד לצורך זה. ה"עיתונים" הללו הגיעו עד לערים הנידחות ביותר באימפריה, וגם אל מחנות הצבא הרחוקים. כאשר היו הגיליונות מגיעים ליעדם, נהגו לתלות אותם בכיכרות המרכזיות, שם היה יכול כל אדם לקרוא בהם.
רומאים עשירים ראו פחיתות כבוד בקריאת "עיתון קיר" בעמידה בכיכר, ולכן שלחו את עבדיהם, כדי שיעתיקו למענם את הידיעות.
ואולם היו רומאים שידם לא הייתה משגת לשלוח עבד אל הכיכר, ובכל זאת לא רצו להיראות שם עומדים וקוראים. עבורם קם במשך הזמן שירות מיוחד של לבלרים אשר העתיקו את הכתוב, ואת ההעתקים היו מוכרים במחיר זול לאנשים שהזמינו אותם מראש.
אפשר לומר שזה היה שירות המנויים הראשון בעולם. כיום אין ולו עותק אחד שלו, משום שהברברים שכבשו את רומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים.
התפשטות הנצרות בימי הביניים הביאה לדעיכת ה"עיתונות". בתקופה זו כמעט רק אנשי הכמורה והנזירים ידעו קרוא וכתוב. אך אלה עסקו בהעתקת כתבי קודש וספרי הגות נוצריים ולא בכתיבת ידיעות או רכילות.
התפשטות הדפוס ברחבי אירופה והגאות העצומה של הפצת הספרים, הביאו גם להולדתו מחדש של העיתון. המצאת הדפוס בידי יוהנס גוטנברג באמצע המאה ה-15 הביאה לפריחה גדולה בהפצת עלוני ידיעות, שכן הדפסתם הייתה קלה בהרבה מכתיבתם ביד.
המקום שבו אירע הדבר היה ונציה. עיר נמל חשובה זו הייתה באותה תקופה מרכז מסחרי בקנה-מידה עולמי, מדי יום היו מגיעות אליה אניות ממקומות רחוקים, והנוסעים והמלחים נהגו לספר על הרפתקאותיהם ,ועל המקומות הזרים והמוזרים שביקרו בהם. סיפורים אלה עוררו תמיד עניין רב, ובסופו של דבר נמצאו אנשים שבאו באופן מיוחד אל מסבאות הנמל כדי לרשום את סיפורי הנוסעים. אחר-כך היו מעתיקים אותם בכתב ומוכרים את ההעתקים למעוניינים.
בזכות הדפוס התפשטה תפוצתם של העלונים הללו, ועד מהרה הגיעו לכל רחבי אירופה. מחירו של כל דף הרפתקאות כזה היה מטבע איטלקי קטן שנקרא גזטה. שם המטבע עבר בהשאלה לעלונים הללו ומהם לעיתונים. עד היום זוהי מילה מקובלת לעיתון בשפות אירופיות רבות.
בערך באותה תקופה החלו להופיע במרכז אירופה "עיתוני הירידים". הם הכילו ידיעות על אירועים כלליים וגם לוחות של מחירי מוצרים שהוצעו למכירה בירידים. עיתונים אלה יצאו לאור בקביעות, נמכרו בירידים, וזכו לתפוצה רבה ואפילו למנויים קבועים.
העיתונים הראשונים הראויים לשם זה, הוצאו בידי מנהלי תחנות הדואר ברחבי אירופה. שירותי הדואר הסדירים החלו לפעול במאה ה- 17. ישנם היסטוריונים הטוענים שהעיתונות הומצאה כאשר הופיעו העיתונים הראשונים הללו. כאמצעי להעברת מידע בערים ובמקומות יישוב רבים הוקמו תחנות דואר, ואל מנהליהם הגיע מידע רב. הם הבינו כי המידע הזורם דרכם הוא "אוצר בלום" וחומר מצוין להפצה, והחליטו להוציא פרסומים קבועים של חומר זה. עד מהרה הפכו הפרסומים שלהם לעיתונים קבועים. זכר לאותה תקופה אנו מוצאים בשמות של עיתונים שלשמם מצורפת המילה "פוסט" (דואר), כגון "ג'רוזלם פוסט", ו"וושינגטון פוסט" ועוד.
עמים רבים שאפו להקים לעצמם עיתון שזו שאיפה לעצמיות, חופש ביטוי והתארגנות הקהילה. העיתון היווה מקום לבטא בו יש דעות ומחשבות.
העיתון המודרני הראשון בעולם הוא ה"אביסה" ["איגרת"]. יצא לאור בשנת 1809 בעיר שטרסבורג . העיר הייתה מצמתי המסחר החשובים באירופה, דבר שהאיץ את התפתחותו של העיתון במקום.
באותה תקופה .
העיתונאות העברית בארץ ישראל החלה לצמוח לפני קום המדינה, בגולה, במקומות בעולם בהם העיתונאות התחילה להתפתח. בישראל, משנת 1863 יצאו עיתונים כשהראשונים בהם: "חבצלת", "הלבנון" ו"מוריה".
מתחילת שנות ה-20, החלו לצאת לאור בישראל עיתונים יומיים רבים אשר עם הזמן הלכו והצטמצמו וכיום ישנם 4 עיתונים יומיים מרכזיים : "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ועיתון יומי חדש יחסית [וחינמי] "ישראל היום".
ישנם גם עיתונים מרכזיים במגזרים שונים – עיתונים במגזר החרדי, במגזר הדתי, במגזר הרוסי.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



