שירי מיימון ושמעון בוסקילה התראיינו בחדשות (ערוץ 10, 20.2.11) על המופע החדש המשותף שבו הם חוגגים 150 הופעות: "תמיד אנחנו עובדים הכי קשה בעולם", אומרת מיימון, "לוקח לנו, ככה, עבודה קשה, עבודה סיזיפית".
סיזיפוס הוא דמות מן המיתולוגיה היוונית. הוא היה בנו של מייסד קורינתוס. על פי אחת מגרסאות הסיפור, סיזיפוס סחט מאל הנהר, אסופוס, הבטחה כי יספק מעיין מים חיים לקורינתוס. בתמורה הוא גילה לאל הנהר שזאוס הוא זה שחטף את בתו. זאוס כעס על סיזיפוס והטיל עליו עונש כבד. בעולם שמתחת לפני האדמה חייב סיזיפוס לגלגל גוש של סלע במעלה הר גבוה. בכל פעם שהסלע הענק מגיע לראש ההר הוא שב ומתגלגל מטה במדרון. עונשו האכזרי של סיזיפוס מאלץ אותו לרדת בעקבות הסלע ולגולל אותו שוב לראש ההר. עינויו זה נמשך לנצח (ציטוט מאתר שוונג, "המיתוס של זיסיפוס").
בטורו "משחק מילים" (סיזיפוס הישראלי, הארץ, 29.9.2006) ציטט אהוד אשרי את שלי יחימוביץ', המספרת למוסף "הארץ" על פעילותה הפרלמנטרית: "העבודה הזאת קשה. סיזיפית. אפורה. אבל אני מופתעת עד כמה היא משיגה תוצאות". "אם יחימוביץ' השיגה תוצאות", כתב אשרי, "עבודתה לא היתה סיזיפית. העונש שהטיל זאוס על סיזיפוס היה שלא יצליח לעולם להציב את האבן בראש ההר. לכן 'עבודה סיזיפית' היא עבודה אינסופית ללא תכלית וללא תוצאות. רק בעברית נהפך העונש הנורא לדימוי חיובי של פעילות קשה למען מטרות מבורכות. או שסיזיפוס הישראלי הוא לא פראייר, או שהישראלי לא יודע מיהו סיזיפוס".
בכל מקרה, משמעות הביטוי השתנתה, וכיום נהוג להשתמש ב"סיזיפי" כדי לתאר דבר מה קשה לביצוע, תחושה של שחיקה, מרוץ שלא רואים בו את הסוף, עבודה הדורשת המון סבלנות ואורך רוח. המשתמשים בביטוי אינם חשים את הייאוש, את האבסורד הנוצר בשל הפער שבין השאיפה האנושית למצוא משמעות מול חוסר המשמעות, מול הסתמיות, אי הוודאות ואי היציבות שאלבר קאמי דיבר עליהם ב"המיתוס של סיזיפוס".
אך יותר משהשימוש בביטוי כיום נועד להדגיש את הקושי (וכבר לא את הייאוש), הוא נועד להפגין את אוצר המילים, את הידע של הדובר. עבורי, מאמצים כאלה הם סוג של עבודה סיזיפית במובן המקורי, משום שהשימוש בביטויים אופנתיים לא יעשה עליי רושם לעולם, גם אם הדובר יגלגל אותם על לשונו שוב ושוב.
דברים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



