קל מאוד להסיק מפסוקים במקרא שאלוהים המתואר בו הוא ישות כופה שיוצרת באדם פחד. מכאן, מילוי מצוות האמונה באלוהים נובע מחשש ומפחד מעונש או שמילוי המצוות קשור בשכר, בתגמול או בתודה מצופים או מובטחים. עקרונית, שכר מצופה או פחד מעונש הם שתי פנים של אותה מטבע.
פרשת השבוע, פרשת ע?ק?ב, מזמנת לנו אמירות רבות המאששות תפיסה כזו של אלוהים ושל מניעי האמונה בו.
פרשת ע?ק?ב נפתחת כך: "והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם, אותם ושמר ה' אלוהיך לך, את-הברית ואת-החסד, אשר נשבע, לאבותיך. ואהבך, ובירכך והרבך; ובירך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך, שגר-אלפיך ועשתרות צאנך, על האדמה, אשר-נשבע לאבותיך לתת לך. ברוך תהיה, מכל-העמים: לא-יהיה בך עקר ועקרה, ובבהמתך. והסיר יהוה ממך, כל-חולי;" (דבר' ז, יב?טו). במלים אחרות, אם עם ישראל ישמור ויעשה את אשר אלוהים צווה אותו אזי העם יזכה בכל-טוב אפשרי (1).
אבל, אם העם ישכח את אלוהים ולא ימלא אחר מצוותיו צפויים לעם צרות צרורות עד כדי אבדון מוחלט: "והיה, אם-שכוח תשכח את-ה' אלוהיך, והלכת אחרי אלוהים אחרים, ועבדתם והשתחווית להם העידותי בכם היום, כי אבוד תאבדון. כגויים, אשר ה' מאביד מפניכם כן, תאבדון: עקב לא תשמעון, בקול ה' אלוהיכם." (דבר' ח, יט?כ). ואם זה לא ברור, אזי מודגש שוב: "הישמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם. וחרה אף-ה' בכם, ועצר את-השמיים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תיתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטובה, אשר ה', נותן לכם. " (דבר' יא, טז?יז).
כלומר, מילוי מצוות הוא תנאי הכרחי לקבלת חיים טובים, אבל סטייה מביאה מייד לעונש חמור.
ובכן, כל הטוענים בעבר וגם כיום בכל ערוצי התקשורת, שחייבים למלא אחר המצוות, יש להם על מה להתבסס.
תפיסה כזו של אלוהים ושל אמונה בו אינה מפתיעה במקרא. הרי תרבות המזרח הקדום, בו צמחה והתפתחה מחשבת המקרא, הייתה ספוגה בתפיסת האל כישות סמכותית כוחנית המנהלת פנקסנות.
אבל, תפיסה כזו של אלוהים יוצרת אי-נחת באדם משכיל וחושב במאה העשרים ואחת. תפיסה כזו שוללת מן האדם מרכיב חשוב ביותר והוא חירות הבחירה באמונה. לפי התפיסה שהוצגה עד עתה, אין כלל אפשרות בחירה, אלא אם נכנה כבחירה גם התנהגות של מזוכיסט שאינו ממלא מצוות אבל "נהנה" מהסבל הכרוך בכך.
האומנם תפיסה כזו של אמונה היא התפיסה היחידה בפרשת השבוע בפרט ובמקרא בכלל?
לא.
המשך הדיון ימוקד בשני היבטים (2).
א. אהבה
בין דרישות אלוהים המפורטות בפרשת השבוע אנו מוצאים גם: "ועתה, ישראל מה ה' אלוהיך, שואל מעימך: כי אם-ליראה את-ה' אלוהיך ללכת בכל-דרכיו, ולאהבה אותו, ולעבוד את-ה' אלוהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך." (דבר' י, יב). נוסח שחוזר גם באופן הבא: "ואהבת, את ה' אלוהיך; ושמרת משמרתו, וחוקותיו ומשפטיו ומצוותיו כל-הימים." (דבר' יא, א). ניסוחים אלה מעוררים קושי: אפשר לדרוש מאדם לשמור את מצוות ה' ולמלא אחריהן, אפשר לדרוש מאדם לעבוד את ה'.
אבל אי-אפשר לדרוש לאהוב.
הורה אינו יכול לדרוש אהבה מילדיו, וגם ילדים אינם יכולים לחייב את ההורים לאהוב אותם. איש אינו יכול לכפות על אישה לאהוב אותו, וגם אישה אינה יכולה לצוות על איש לאהוב אותה. לא בגלל שאי-אפשר לבטא ציפייה או רצון לזכות באהבה, אלא בגלל שאהבה אינה מתפתחת לפי דרישה, צוו או פקודה.
אהבה בפקודה, בצוו או בכפייה היא לא אהבה.
רגש אינו פועם בהתאם לכפייה או להוראות.
אהבה עשויה להתפתח רק בתחושה של חירות אמיתית.
אותו הדבר אמור ליחסו של אלוהים לישראל "ואהבך, ובירכך והרבך; ובירך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך, שגר-אלפיך ועשתרות צאנך" (דבר' ז, יג). אלוהים משדר לעם לא רק ברכות אלא גם אהבה.
אם-כן, בתוך כל מערכת היחסים בין אלוהים ישראל שורה גם אהבה הדדית.
אהבה סותרת תפיסת אלוהים סמכותית-כוחנית.
ברור, דברים אלה אינם ממצים את נושא האהבה בין אלוהים לעם ישראל, נושא זה מחייב דיון מיוחד. לצרכים בהקשר הנוכחי, די בהצגת האהבה כמרכיב ביחסי אלוהים ועם ישראל.
ב. אלוהים מוסרי
בפרשת השבוע קיים מרכיב נוסף שמערער את התפיסה של אלוהים כדמות כוחנית כופה.
בשלב מסוים מתאר הכתוב את אלוהים, ומה נאמר שם?
"כי, ה' אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים, ואדוני האדונים: האל הגדול הגיבור, והנורא, אשר לא-יישא פנים, ולא ייקח שוחד. עושה משפט יתום, ואלמנה; ואוהב גר, לתת לו לחם ושמלה." (דבר' י, יז?יח).
האל הגדול והנורא הזה מתגשם בשמירת משפט צדק, בדאגה לחלשים בחברה!
זה אלוהים כוחני, כופה ומאיים? זו ישות שצריך לפחד ממנה?
לטעמי, רק כך ניתן להבין באופן משמעותי את הכתוב " ושמתם את-דבריי אלה, על-לבבכם ועל-נפשכם" (דבר יא, יח).
האהבה והרגש החם המצויים בלב ובנפש אין מקורם בכפייה, באיום או בהפחדה.
אם-כן, אהבה מצאנו בפרשת השבוע גם מוסר.
המאמין האמיתי, זה שמאמין בלב ונפש, הוא אכן אדם חופשי שבוחר בחירות את אמונתו וממלא אחר ציווייה, ללא כל ציפייה לגמול או לשכר.
אז כל אדם, כל בן ובת מעם-ישראל (3), בחרו, בוחרים ויבחרו באלוהים ובאמונה המתאימים להם, ובהתאם בפסוקים המאששים את בחירתם.
אכן, גם זה חלק מחירות האדם.
היש סיכוי שרבים, בעם ובעולם יבחרו באהבה ובטוב?
הערות
(1) וראה גם דבר' ז, יז?כד; ח, א, ו?י, יח; ט, א?ג; יא, ז?ט, כב?כה.
(2) ניתן להביא מקורות נוספים לאמור בדברי אלה מספרי הנביאים, אבל צר המקום.
(3) אמירה זו תקפה גם לגבי נוצרים ומוסלמים.
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
