העורף בבריטניה במלחמת העולם השנייה, למשל (על דוח מבקר המדינה על העורף מזווית אחרת במקצת) 

קשה להשתחרר מהמועקה ולא ניתן להתחמק מהתחושה הלא נעימה בעקבות דוח מבקר המדינה על העורף במלחמת לבנון השנייה מכמה סיבות.
הסיבה הראשונה, הדוח על העורף יצא במסגרת מערכת היחסים העכורה בלאו הכי בין ראש הממשלה לבין מבקר המדינה, יחסים שכמדומי אין להם אח ורע בכל מדינות העולם, מערכת של משבר אמון קשה ולא מעט באשמת התנהלותו של מבקר המדינה, שנראה כי הוא משתמש בדוחות מקצועיים לדעותיו ולהערכותיו האישיות על ראש הממשלה ועל לכך הרי נכתבו כבר תילי תילים של מילים.
סיבה שנייה, היא הטלת האחריות ,הדוח מעלה כשלים קשים במוכנות העורף במלחמה,כשלים, שנבעו כתוצאה של 15-20 שנה של הזנחה ואי טיפול, אז מדוע מבקר המדינה קובע כי ממשלה זו והעומד בראשה,שכיהנה כמה חודשים קודם, היא האחראית לכל. לתחלואי העורף. הרי ברור לכל בר דעת שאהוד אולמרט כראש ממשלה לא אחראי לטיפול בעורף על ליקויים שנתגלו שהים קודם לכן.
הסיבה השלישית, ההערה למשל על ההחלטה על יציאה למלחמה וניהול המלחמה בלי לתת משקל ראוי למצב העורף מבלי שהממשלה ידעה על אי מוכנות העורף לספיגה, השאלה היא האם הייתה מתקבלת החלטה לצאת בכל זאת למבצע? אין ספק שגם אם הקשיים הכוננות העורף למלחמה היו ידועים במרבם, היו כן צריכים לצאת למבצע והיה על כך כידוע קונצנזוס מקיר לקיר ובצדק!.עולה כביכול מהדוח שבמצב העורף ואי מוכנותו לספיגה היה צריך לשקול עם ההחלטה. הייתה ראויה,שיקול זה הוא לדעתי מחוץ לסמכויות הביקורת שלמבקר המדינה.
הסיבה הרביעית למועקה, ניהול המלחמה ואי עמידת העורף,אני מחזיר את הקוראים אחורה בזמן, לתקופת מלחמת העולם השנייה בקרב על בריטניה, בו הגרמנים, כהכנה לפלישה לבריטניה ,הפציצו באופן מסיבי את ערי הממלכה מ 13 לאוגוסט עד ל לסוף ספטמבר 1940. כתוצאה מכך נהרגו 27,450 איש, נפצעו 32,118 ונזרע הרס רב וחורבן בערים שהופצצו בעיקר בלונדון. בסופו של דבר עמדה בריטניה במערכה זו הרבה בזכות חיל האוויר הבריטי, אך הרבה לא פחות בגלל כושר העמידה הנחוש של העורף והעם הבריטי בראשותו של ו.צ'רצ'יל.אני מזכיר זאת כי גם שם לא היה העורף ערוך למלחמה זו ולא יצא כל דוח של מבקר מדינה ולא קריאות כגון "צ'רצ'יל הביתה" או "הפקירו את חיי החיילים והאזרחים"או "ליקוי מאורות" והרי הוא היה ראש ממשלה לא מספר חודשים קודם לכן והרי התחמשות גרמניה הנאצית החלה כמה שנים קודם לכן והייתה ידועה לכל. אנו צריכים בענווה ללמוד מהם..
הסיבה החמישית למועקה ולתושה הלא נעימה היא, כדי לתקן את ליקויי הדוח צריך להשקיע לפחות כ 50 מיליארד דולר בבטון ובמיגון זו רק התחלה שמשמעותו לשעבד את כל תקציב הביטחון בשנה שנה וחצי,האם המבקר לא סבור שזה יהיה שטות ממדרגה ראשונה לעשת זאת, כי אזי לא יישאר תקציב לפיתוח ורכישה של אמצעי לחימה של נשק התקפי או מה שנוגע למיגון אקטיבי כלומר נשק נגד טילים ורקטות.שלכל הדעות נדרש כדי לצמצם את האיומים על העורף, מאז ומתמיד שיקולי הביטחון נמדדו לפי יכולת התקציב העומד המדינה מול האיומים והשמיכה כידוע קצרה כי הרי צריך גם לטפל בעוני,בחינוך ברווחה בפיתוח תשתיות ועוד.הרי מבקר המדינה בתוך עמו הוא יושב הוא צריך לדעת זאת.

יחד עם זאת ולמרות האמור לעיל, אכן צריך לטפל ברצינות במצאי הדוח, וטוב שהתחילו בכך, הממשלה כרשות מבצעת נדרשת לקיים דיון רציני בממצאים ,אך בשקול דעת ולא כ"ראה וקדש" ובתוכנית רב שנתית, כמובן לא להיכנס לפאניקה ולא צריך לשעבד את נכסי המדינה הקיימים והעתידיים שעלולים להביא אותנו לרמה של מדינה חסרת אמצעים בדומה למדינות מתפתחות בעולם השלישי.
זאת לצערי המבקר כנראה לא הבין בגישתו בדוח על העורף ,כהרגלו, מבקש מר לינדנשטראוס לפגוע באנשים במקום להתרכז בתפקיד שהטיל עליו המחוקק והוא ביקורת על תהליכים שצריכים להיות גם הגיוניים.