שחזורי שדיים בעזרת מותחני רקמה ומשתלי סיליקון 

ההתקדמות והשינויים שחלו בטיפול בסרטן השד הגבירו את חשיבות תהליך שחזור השד. רוב המנתחים משתמשים היום בטכניקה לכריתת שד המשאירה יותר עור מהשד המקורי במקומו. בנוסף לכך, עלתה חשיבותה של כריתת שד כטיפול מונע: בין אם אצל נשים שאובחן אצלן סרטן בשד אחד ומחליטות לעיתים קרובות יותר "לוותר" גם על השד השנית או נשים שנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד – עקב סיפור משפחתי או נטייה גנטית ואינן ממתינות עוד לבשורה המרה, אלא עוברות כריתת שד מונעת.   בנוגע לשחזור השדיים- הגישה הטיפולית להשתמש ב"שתל עצמי", כלומר באמצעות העברת רקמה של המטופלת (כדוגמת עודפי הרקמה מדופן הבטן התחתונה) אל החזה ועיצובה ליצירת שד משוחזר, נותרה מקובלת מאוד. מטופלות רבות אינן מתאימות לטכניקה זו, מאחר ואין להן מספיק רקמה לתרומה עצמית או שאינן מוכנות לעבור תקופת החלמה ממושכת, כפי שתהליך מסוג זה דורש לעיתים קרובות.   עובדה זו נכונה בעיקר אצל נשים הזקוקות לשחזור דו-צדדי. במקרים אלו, שחזור השד באמצעות "מתיחת הרקמה" היא השיטה המועדפת: מיד בתום כריתת השד (או בשלב מאוחר יותר) מוחדר לאזור השד "מותחן רקמות": משתל סיליקון ריק המצוייד בשסתום ניפוח. במהלך השבועות שלאחר הניתוח מבצעים ניפוח הדרגתי של המותחן עד שמגיעים למעטפת עור שד גדולה מספיק. בשלב הזה מבצעים ניתוח נוסף: מוציאים את המותחן ומחדירים במקומו משתל סיליקון בנפח וצורה מתאימים המשמש לשחזור סופי של השד.        היתרון העיקרי של השימוש במותחן רקמה נובע מהפשטות היחסית שבעניין. הניתוח לשחזור השד פשוט יותר מאשר בשחזור שד עם רקמה עצמית, אין צורך בהחלמה של האזור ממנו נלקח השתל העצמי וניתן לחזור מהר יותר לתפקוד רגיל. אולם לעומת זאת, בעבר דווח על תוצאות בעיתיות של שחזור שד דו-שלבי באמצעות מותחן, עם שיעור סיבוכים שהגיע עד ל-52%, אם כי מחקרים עדכניים יותר שנעשו על ידי מנתחים פלסטיים העוסקים בשחזור שד באופן שגרתי, מספקים תוצאות טובות בהרבה, עם שיעור סיבוכים של 8.5% עד 11%.   הדיווח הנוכחי מציג את ניסיון המנתחים במותחני רקמה כאמצעי לשחזור מיידי של השד. בנוסף נסקרו מחקרים נוספים, בהם השתמשו בגישה דו-שלבית של משתל/מותחן רקמה לשחזור לאחר כריתת השד. 172 מנותחות שנותחו עברו שחזור מיידי לאחר כריתת שד ובסך הכול הושתלו 246 מותחני רקמה. 67 מהמטופלות עברו שחזור דו-צדדי. אף מטופלת לא קיבלה הקרנה באזור כריתת השד לפני הניתוח. כל המותחנים הונחו בכיס תת- שרירי, כאשר בסיס המותחן נמצא במשטח תת-עורי בכפל שמתחת לשד.   אצל 18 נשים מתוך ה-172 הופיעו סיבוכים, כלומר שיעור הסיבוכים הכולל היה 10.5%. הסיבוך הנפוץ ביותר היה זיהום (4%), במקום השני נמצא מיקום לא מיטבי של המשתל (3.5%), לאחר מכן קרע בשתל (1.8%), חשיפה שלו (0.6%) והתקשות סביב השתל (0.6%). כל מטופלת שחוותה אי התאמה של המיקום, קרע או התקשות סביב השתל, עברה החלפת מותחן על ידי מותחן מאותו סוג. אצל ארבע מכל שבע המטופלות שסבלו מזיהום, היה צורך בהוצאת המותחן, אחת מהן עברה החלפת מותחן במועד מאוחר יותר.   הניסיון העדכני של השימוש במותחן רקמה בתהליך שחזור השד מראה כי טכניקה זו מביאה לתוצאות עקביות וצפויות. זה נכון גם כאשר משווים מחקר זה עם סדרות ניתוחים אחרות שנערכו בזמן האחרון. כל התוצאות יחד מוכיחות, כי בשיטה דו-שלבית זו לשחזור מיידי של השד התוצאות צפויות, ושיעור הסיבוכים נמוך.   כל המחקרים שנעשו בזמן האחרון מראים כי למרות שמנתחים שונים מעדיפים סוגי מותחנים שונים, בגבהים שונים, הגורמים החשובים ביותר להצלחת הניתוח הם ככל הנראה שימוש עקבי במותחנים עם שסתומים אינטגרלים, מיקום תת שרירי לש המותחן ושחרור הרקמה באזור הכפל שמתחת לשד העת הנחת המותחן, או כאשר מוצאים את המותחן ומכניסים את השתל הקבוע. סדרת הניתוחים הנוכחית מראה, כי ניתן להשתמש במותחני רקמה באופן שגרתי לשחזור מיידי של השד, ללא מגבלות הקשורות לסוג השתל הקבוע המתוכנן, או למבנה השד המשוחזר.